ייצוג

מנהיגות התמודדו
עם משבר הקורונה
טוב יותר ממנהיגים

בשנת 2000 התבוננו סביבם הגברים שישבו במועצת הביטחון של האו"ם, המועצה האחראית על פתרון סכסוכים בעולם והבחינו בעובדה שלצידם לא יושבת אף אישה: לא במועצה עצמה, לא במוקדי קבלת ההחלטות בנושאים מדיניים וביטחוניים ולא בשולחנות המשא ומתן לשלום.
הרגע הזה היה רגע מכונן שהוביל להחלטה 1325 – החלטה שהכירה בשתי עובדות מרכזיות הקשורות זו בזו: נשים נפגעות באופן מיוחד מסכסוכים אלימים ונשים לא נמצאות במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לניהול, מניעה וסיום קונפליקטים.
ייצוג, מתייחס לשוויון של נשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה בפורומים של קבלת החלטות. ואכן, נשים מודרות באופן תדיר מפורומים של שלום וביטחון: בדיוני המשא ומתן לשלום בין 1992 ל- 2001 ,רק ארבעה אחוזים מכלל העדים והחתומים על הסכמי שלום ברחבי העולם, היו נשים.
מחקרים מגלים שמעורבותן של נשים בתהליכי שלום מעלה את הסיכוי להגיע להסכם בכ %30 ,(!)מחזקת את הלגיטימציה של ההסכם בקרב הציבור ומגבירה את הסיכוי ליישום ההסכמים ביום שאחרי.
דוגמאות ומחקרים מהעולם מוכיחים כי במקרים רבים לא נחתם הסכם שלום עד שנשים לוקחות חלק פעיל בתהליך ולמרות זאת נשים כמעט ולא מעורבות בתהליכי משא ומתן לשלום.
בקולומביה, בשנת 2012 ,התקיימה מחאה ברוח 1325 .אז, בשיאו של סכסוך עקוב מדם שגזל את חייהם של כרבע מיליון א.נשים, צורפה אישה אחת בלבד (מתוך 20 נציגים), לשולחן המשא ומתן. ארגוני נשים מכל רחבי קולומביה הפיקו קמפיין גדול, בעקבותיו שולבו נשים רבות במשא ומתן. הן היוו למעלה משליש בכל אחת ממשלחות הצדדים, הן של הממשלה והן של
המורדים. %60 מכלל העדים והמומחים שהעידו בפני צוות המשא ומתן היו נשים ובנוסף, ועדה לשוויון מגדרי ליוותה את כל השיחות. בהסכם השלום ההיסטורי שנחתם בשנת 2016 שולב פרק שעסק בשוויון מגדרי.
בליבריה, הושג הסכם שלום היסטורי לאחר שנשים ערכו שביתות ענק משותפות וישבו מחוץ לאולם המשא ומתן. הן מנעו מהגברים בפנים לצאת מהחדר עד להשגת הסכם.
בדארפור, הצליחו הצדדים המעורבים להתגבר על אחד המכשולים  vמרכזיים בתהליך השלום, כשנשים דארפוריות היו אלה שגילו שמאגר המים עליו נסוב חלק נרחב מהסכסוך, יבש לפני שנים רבות.
בצפון אירלנד, נציגות קואליציית הנשים הכניסו להסכם השלום סעיפים הנוגעים לחינוך, פיוס והכרה בסבל של קורבנות הצד השני.
ברוח החלטה 1325 קבעה הכנסת בשנת 2005 בחוק את החובה לייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדות ציבוריות, גם אלה העוסקות בשלום ובטחון ומשא ומתן מדיני. עמותת איתך מעכי הגישה שמונה עתירות לבג"ץ נגד ועדות שלא היה בהן ייצוג לנשים, ובמיוחד לנשים מקבוצות מיעוט באוכלוסייה, המודרות תדיר ממוקדי קבלת ההחלטות. יישום החוק עלה בהדרגה, אולם לאיתך מעכי ולארגוני נשים רבים היה ברור כי ייצוג בלבד לא יוכל להביא לשינוי מהותי, שאותו מציעה החלטה 1325.

הרצאות קצרות בנושא ייצוג