קרדיט צילום: רופאים לזכויות אדם. רשיון CC BY-SA 2.0

1325 להגנה על נשים וילדים בנגב

הבית הוא מרכז החיים של האישה הפלסטינית והאובדן הכפוי שלו בידי המדינה פוגע משמעותית בסיכוייהן של נשים, נערות וילדות, לרכוש השכלה ולמצוא תעסוקה ראויה, אשר תאפשר להן לקדם את זכויותיהן הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי.  

בשנים האחרונות מתמודדות תושבות הנגב עם אירועים קשים אשר מסכנים את בטחונן האישי –  נטיעת עצים על ידי קק"ל בנגב תוך פינוי תושבים פלסטינים ובדואים; הריסות בתים בכפרים הבלתי מוכרים ומעצרים נרחבים כנגד מפגינים ומפגינות. באירועים הללו ניכר כי זכויותיהן של הנשים נפגעות באופן קשה במיוחד.  

לאור המצב קראנו למקבלי ההחלטות לקחת בחשבון בשיקוליהם בנושאים מורכבים ורגישים פוליטית, את ההשלכות הייחודיות על נשים, נערות וילדות.ים, ולפעול להגנה עליהן, לצד ייצוג שלהן במוקדי קבלת ההחלטות בנושא. מדינת ישראל מחוייבת לכך לא רק מטעם התחייבויותיה ליישום החלטה 1325, לכלול נקודת מבט מגדרית בקבלת החלטות בכל נושא שיש לו השלכות בתחום המדיני או הבטחוני, אלא גם מתוקף מחויבותה ליעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ולהחלטת הממשלה 4631 ליישומם של היעדים ושילובן בהחלטות אסטרטגיות של משרדי הממשלה השונים. 

השלכות הפשיעה על נשים בדואיות – ניר עמדה לכנסת

לפינוי והריסות הבתים יש השלכות על גברים ונשים גם יחד, אולם ההשלכות על נשים ייחודיות:

♦ פגיעה כלכלית חמורה ובעלת השלכות מרחיקות לכת על נשים, לאור העובדה כי שיעור תעסוקתן של נשים בדואיות בנגב עומד על 32%. ההשלכות הכלכליות של פינוי הנשים הבדואיות מן הבתים הנן רחוקות טווח ועלולות למנוע מרוב הנשים והנערות השכלה גבוהה, להוביל לצמצום אפשרויות הבחירה העומדות בפניהן. כל זאת, בשים לב לפערים הקיצוניים הקיימים גם כיום בנוגע להקצאת המשאבים, החינוך ויכולות הפרנסה והתעסוקה. 

♦ עלייה באלימות כלפי הנשים בעת המשבר ולאחר הפגיעה בפרנסה ואבדן הבית: אובדן הבית, מוביל בדרך כלל להחמרה במצב הכלכלי, מגביר את התלות של הנשים בגברים, ותורם לאלימות פיסית, מילולית ורגשית כלפיהן.

♦  פגיעות ארוכות הטווח בילדים ובילדות שעיקר הנטל בהתמודדות עמן יהיה על נשים; מצב של חרדה מתמשכת מפני אבדן הבית משפיע באופן מיוחד על הילדים והילדות. הנשים – כמי שנושאות בעיקר הנטל של הטיפול והחינוך בילדים – הן אלה שיישאו גם בנטל ההשלכות לטווח רחוק על הילדים והילדות. 

מה אנחנו מצפות שיעשה על מנת כדי להגן על הנשים והילדים בנגב?

משטרה

השקעת משאבים בפענוח מקרי הרצח של נשים בחברה הערבית, באיתור הרוצחים ובהגשת כתבי אישום. כמו כן, עליה לבדוק את מעורבות ארגוני הפשע בסכסוכים בין בני זוג - ולמנוע אותה. על המשטרה להגן ולמנוע בזמן הסכסוכים בין משפחות להשתמש בנשים ככלי לסגירת חשבונות ביניהם בתקשורת החברתית - הדבר מוביל לסכנת חיים לנשים ופוגע בפרנסתן וזכותן לצאת לשוק העבודה

רשויות הרווחה

הפעלת תכניות שיקום לגברים האלימים, תוך מתן והנגשת שירותים המאפשרים לנשים להגן על עצמן מהשלכות הפשיעה ואף לתרום למיגור הפשיעה בחברה

משרד החינוך

הטמעת תכנים שמקדמים שוויון ומעצימים ומחזקים את הנשים

ממשלה

*קיום דיון שוטף עם ארגוני החברה האזרחית הפעילים בחברה הבדואית, ולהקפיד על שילוב נשים בדואיות בכל מוקדי קבלת ההחלטות בעניינים הנוגעים לחברה הבדואית בנגב *הטמעת הנושא בתכנית הפעולה של הרשות לקידום מעמד האישה ליישום החלטת הממשלה 2331 *הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לחברה הבדואית ובתוכנית החומש לטיפול באלימות ופשיעה בחברה הערבית, תוך בחינת השלכת התוכניות על חייהן של נשים ועל קידום ביטחונן וזכויותיהן *אימוץ המלצות קואליציית 'האקדח על שולחן המטבח' לפעולות לצמצום תפוצת כלי הנשק במרחב הציבורי, אשר מתגלגל לידי עבריינים ופוגע בחפים וחפות מפשע

את המהלך אנו מובילות יחד עם צוות המרכז לזכויות נשים בדואיות שמפעילה עמותת 'איתך מעכי' בבאר שבע.

במקביל, אנו מובילות מהלך לכתיבת נייר עמדה שיתמקד בהשלכות הריסות הבתים בנגב על נשים, ביוזמה משותפת עם מרכז אלטופולה ובשיתוף עם פורום דו קיום בנגב ועמותת סידרה. זאת כחלק מהפעילות של פורום ארגוני נשים יהודיות ופלסטיניות לקידום ויישום החלטה 1325 בישראל.